סיפורי השבט

אתמול נפגשתי שוב עם צמד המילים “תראו אותי”, ההבדל הוא שהפעם צמד המילים האלו ביקש תשומת לב מיוחדת, ואני כמו ילד טוב, הפניתי את תשומת הלב. תוך כדי רכיבה בנופייקרא עוד...

אצלי במשפחה, כבר דורות, יש תאוריה של קטסטרופה אני לא יודעת בדיוק איך זה התחיל ומאיפה זה בא, זה לא באמת שאנחנו איזו משפחה ידועת סבל כזו. אולי זה קשורקרא עוד...

אני יכולה להמשיך לחיות ככה תמיד, חופשיה, מפלרטטת, חזקה. לכאורה. אני יכולה לנסוע לאן שאני רוצה ומתי ועם מי. איך שבא לי ומתי. אני יכולה לצאת להרפתקאות משוגעות מסביב לעולםקרא עוד...

קמתי היום בבוקר נחושה, עם החלטה שהיום אני לא אמסמס את היום הזה על כלום ואעשה את כל מיליוני הדברים שאני רוצה לעשות וליצור. אז התחלתי.  דיברתי עם אנשים, יצאתיקרא עוד...

לאחרונה אני מסתכלת סביב פוקחת את העיניים ורואה פחות ופחות אנשים סביבי. נראה לי שזו כבר בכלל לא שאלה של בדידות אלא שאלה של מי מתאים למתי. הגבר שעמד לצידיקרא עוד...